הטיפול בהשמנת יתר מהווה בשנים האחרונות את אחד האתגרים הגדולים
בתחום בריאות הציבור בעולם כולו. השמנת יתר אינה נחשבת עוד כבעיה
קוסמטית בלבד אלא מוגדרת כמחלה כרונית חמורה המחייבת טיפול רפואי.

מספרם של השמנים בעולם עולה משנה לשנה. השמנת יתר הופכת נפוצה
ברחבי העולם כולו ומגמה זו צפויה להמשך. כיום מדינות מערביות מצויות
במצב החמור ביותר. לדוגמא למעלה ממחצית אוכלוסיית ארה"ב סובלים
ממשקל עודף או השמנת יתר. כשגם באירופה שכיחות המחלה נמצאת
בעליה. השמנת יתר הופכת במהירות לבעיה חמורה גם במדינות מתפתחות.

מהי השמנת יתר?
השמנת יתר היא מחלה כרונית מסוכנת לבריאות. אשר מאופיינת בשומן גוף
עודף. מצב זה נובע מחוסר איזון אנרגטי אשר קורה כאשר צריכת האנרגיה של
האדם גבוהה מהוצאת האנרגיה על פני זמן, כלומר, צורכים יותר קלוריות
(מזון) מאשר מוציאים (פעילות גופנית). האנרגיה העודפת נאגרת כשומן.
במחקרים קליניים הוכח כי השמנת יתר קשורה קשר הדוק לעליה במחלות
כרוניות עם סיכון גבוה כמו: סוכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, כאבי גב ופרקים,
מחלות כיס המרה וסרטן.
השמנת יתר פוגעת לא רק בבריאות, היא עשויה גם לקצר את תוחלת החיים
ולפגוע באיכות החיים.
כיצד מודדים השמנת יתר? ומה זה BMI ?
כדי לדעת אם אנחנו שמנים באמת אחת השיטות הנפוצות להערכה הנה
מדידת מדד מאסת הגוף ה- BMI (Body Mass Index). BMI מחושב כך:
המשקל בקילוגרמים מחולק בגובה במטרים בריבוע. ארגון הבריאות העולמי
(WHO –World Health Organization) משתמש במדד ה-BMI כדי להגדיר
רמות סיכון. לבעלי משקל תקין יש BMI בין 18.5 ל – 24.9. מ- 25 עד 29.9
מדברים על עודף משקל ומעל BMI 30 מדובר בהשמנת יתר. BMI מעל 40
מתאר השמנת יתר בסיכון בריאותי גבוה במיוחד.
גם לפיזור השומן בגוף יש השפעה על הסיכון הבריאותי האישי. לדוגמא שומן
המתרכז סביב הבטן, המכונה גם "השמנת תפוח" מהווה סיכון בריאותי נוסף,
לעומת שומן המרפד את המותניים ואת הירכיים, המכונה "השמנת אגס".
מידת סיכון זו ניתנת להערכה באמצעות מדידת המותניים בס"מ, והיחס בין
היקף המתנים והירכיים.

מדוע חשוב להפחית במשקל?
רבים מבין הסובלים מהשמנת יתר שואפים להגיע למה שמוגדר עבורם
ה"משקל האידיאלי" . אולם לרוב מדובר במשימה קשה להשגה, וגם אם
הושגה קשה לשמור עליה לאורך זמן. על אף ריבוי הניסיונות הכושלים להגיע
ל"משקל האידיאלי", כן ניתן להגיע לשיפור משמעותי במצב הבריאותי ע"י
הפחתת משקל של בין 5-10% הנמשכת לאורך זמן.
ירידת משקל כזו בהיקף של 5-10% עשויה לצמצם את הסיכונים הקשורים
לתחלואה ותמותה ממחלות הנלוות להשמנת יתר כמו סוכרת מסוג II,שומנים
בדם, מחלות לב וסרטן. ירידה במשקל מביאה כמובן לשיפור משמעותי
בתפיסת הדימוי העצמי , מפחיתה כאבי גב ומשפרת את היציבה.
השמנת יתר בחולה הסוכרתי
סוכרת מסוג 2 מופיעה לרוב בסביבות גיל 40 ובשכיחות גבוהה קשורה
בהשמנת יתר עד שלאחרונה מתוארת כסינדרום דיאבסיטי (דיאבטיס=סוכרת,
אובסיטי=השמנת יתר). סוכרת מסוג 2 הנה גורם סיכון חשוב למספר מחלות
מסכנות חיים, הכוללות מחלות לב, שבץ, נזק כלייתי, עיוורון או פגיעה עצבית.
הסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 הוא גבוה כמעט פי 3 יותר באנשים עם השמנת
יתר מאשר בעלי משקל תקין.
אך אפילו הפחתה קלה במשקל יכולה להביא לשיפור משמעותי במצב
הסוכרתי.

מהו הטיפול בהשמנת יתר?
השמנת יתר הנה בעיה רפואית חמורה שאין לה תרופת פלא אחת יחידה.
היות והשמנת יתר נובעת מחוסר איזון בין צריכת האנרגיה לבין הוצאת
האנרגיה, הטיפול צריך להשפיע על שני צידי המשוואה ולהביא להקטנה
בצריכת האנרגיה והגברת הוצאת האנרגיה מהגוף.
טיפול אשר יכול להביא להפחתה במשקל ולא פחות חשוב לשמירת המשקל
לאורך זמן הינו טיפול משולב הכולל: ייעוץ תזונתי, פעילות גופנית, שינוי סגנון
חיים וטיפול תרופתי לחולים המתאימים.
ייעוץ תזונתי:
צמצום במזון הינו העיקרון הבסיסי בטיפול בהשמנת יתר אבל צריך להיות
מחושב בהתאם להערכת מצבו הבריאותי של המטופל.
מכל מקום, הצריכה הקלורית צריכה להיות מותאמת לאכילה נכונה. קרי,
אכילת שלוש ארוחות ביום, הפחתה בצריכת שומן ומזון מטוגן, הפחתה
בצריכת סוכרים, אכילה של יותר פירות וירקות והגדלת צריכת הסיבים
התזונתיים.

פעילות גופנית:
השילוב בין פעילות גופנית ואכילה נכונה יביאו לשיפור הפחתת המשקל
ושמירתו. עליה קלה בפעילות היומית יכולה כבר היא לתרום במיוחד באנשים
עם משקל עודף רב. לדוגמא עמידה לעומת פעולות שנעשות בחוסר תנועה
כבר היא נחשבת לרמה התחלתית של פעילות גופנית. עליה הדרגתית
בפעילות הגופנית כמו הליכה או רכיבה על אופניים, יכולה להגדיל את שריפת
הקלוריות.
פעילות גופנית נמרצת במשך 45-60 דקות , 3 פעמים בשבוע תעזור להפחתה
במשקל. אך מאידך קשה להתמדה.
שינוי סגנון חיים:
שינוי סגנון חיים הינו חלק אינטגרלי וחשוב בטיפול המשולב בהשמנת יתר.
במסגרת השינוי נכללים: הפנמה של הרגלי אכילה חדשים ופעילות גופנית,
תמיכת המשפחה במטופל ואימוץ ההרגלים החדשים ע"י המשפחה והסביבה
הקרובה, שינויים בהרגלי צריכה והתנהגות כמו הפסקת עישון והפחתת לחץ
ודחק.

טיפול תרופתי:
בדומה למרכיבים האחרים בטיפול המשולב בהשמנת יתר, טיפול תרופתי
יעיל ביותר כאשר משולב עם אלמנטים נוספים כמו, דיאטה, פעילות גופנית
ושינוי סגנון חיים. תרופות צריכות להינתן רק תחת השגחה רפואית ובהתאמה
לצרכיו האישיים של כל מטופל.
התרופות הקיימות כיום מתחלקות לתרופות הפועלות להשפעה על השובע,
הרעב או התנהגות אכילה ואלו אשר מביאות להפחתת ספיגה ממערכת
העיכול.
רדוקטיל הנה תרופה אשר פועלת במעיים ומביאה להפחתה בספיגת השומן
שבמזון על ידי עיכוב אנזימים מעכלי שומן. שומן שלא נספג מופרש בצואה,
דבר היכול להביא לתופעות לוואי המתבטאות ביציאות שומניות תכופות, גזים
ופגיעה בספיגת ויטמינים מסיסי שומן.
רדוקטיל הנה תרופה חדשנית המביאה לעליה בהרגשת השובע, כלומר
מרגישים "מלאים" יותר מהר ולכן אוכלים פחות ובכך יורדת צריכת הקלוריות.
בנוסף נמצא כי התרופה מביאה גם להגברה בהוצאת האנרגיה. מחקרים על
התרופה מראים כי יעילות התרופה מתבטאת הן בהפחתת משקל והן בשמירה
על המשקל החדש המושג. בנוסף הביא הטיפול גם לשיפור פרמטרים כמו
רמות שומנים בדם ומצב סוכרתי אשר היו עקביים עם ההפחתה במשקל.
היעילות של רדוקטיל נבחנה גם בחולים עם מחלות נלוות, כמו סוכרת מסוג II,
יתר לחץ-דם או הפרעות ברמות שומני הדם. ובכל הקבוצות נמצא כי מביאה
להפחתה משמעותית במשקל.
תופעות הלוואי העשויות להופיע בעקבות הטיפול, לרוב קלות וחולפות וכוללות
יובש בפה, נדודי שינה ועצירות. מומלץ מעקב אחר לחץ הדם היות ותתכן עליה
קלה.
הטיפול בהשמנת היתר הינו אחד האתגרים הגדולים והחשובים בתחום
בריאות הציבור בעולם כולו.
השמנת יתר לא רק פוגעת בבריאות, היא עשויה גם לפגוע באיכות החיים
ולקצר את תוחלת החיים. העלייה בשכיחות המחלה והקשר המוכח שבין
השמנת יתר ומחלות כרוניות מסוכנות מחייב התייחסות וטיפול יעיל.