מהו הלבלב?
הלבלב, איבר בגודל כף יד, ממוקם מאחורי החלק התחתון של הקיבה. הלבלב אחראי על ייצור האינסולין והאנזימים שמסייעים לגוף להשתמש במזון ולעכל אותו. על הלבלב מפוזרים צבירי תאים שנקראים איי לנגרהנס. איים אלה כוללים שני סוגי תאים: תאי אלפא, שמפיקים גלוקוגון – הורמון שמעלה את רמות הגלוקוז (סוכר) בדם, ותאי ביתא, שמייצרים אינסולין.

תפקיד איי לנגרהנס
אינסולין הוא הורמון שמסייע לגופנו להשתמש בגלוקוז ליצירת אנרגיה. אם תאי הביתא של הלבלב אינם מייצרים מספיק אינסולין, מתפתחת מחלת הסוכרת. במחלת הסוכרת מסוג 1, המחסור באינסולין נגרם כתוצאה מתהליך שמתרחש במנגנון החיסון העצמי, בו נהרסים תאי הביתא של הלבלב על ידי הגוף עצמו.

השתלת תאי ביתא
 בהשתלת תאי ביתא, נלקחים תאים מלבלב בריא של תורמים ומושתלים בגופו של חולה סוכרת. אחרי ההשתלה, התאים המושתלים הבריאים מתחילים לייצר ולהפריש אינסולין. החוקרים מאמינים שהשתלת תאי ביתא תסייע לחולים בסוכרת מסוג 1 להפסיק את הזרקות האינסולין הקבועות שלהם.

התפתחויות חדשות במחקר
החוקרים מדווחים על התקדמות רבה בתהליך השתלת תאי הלבלב במהלך 25 השנים האחרונות. ד"ר ג'יימס שפירו מאוניברסיטת אלברטה באדמונטון, קנדה, השתמש בתהליך חדש שנקרא פרוטוקול אדמונטון
לטיפול בשמונה חולים בסוכרת מסוג 1. חולים אלה אינם מזריקים יותר אינסולין משנת 1999.
ביולי 2000, ה- National Institutes of Health (NIH) בארה"ב, מימן מחקר קליני לבדיקת שיטתו של ד"ר שפירו להשתלת תאי לבלב אל תוך הוריד הגדול של הכבד. פרוטוקול הטיפול ייבדק ב40- חולים ברחבי העולם. הסקר יימשך 7 שנים.
על מנת להיכנס למחקר זה על החולה להיות:
• בגיל שבין 18-65
•  חולה בסוכרת מסוג 1 לפחות 5 שנים
•  סובל מאיזון לקוי של רמת הגלוקוז אף אם הוא מטופל בטיפול אינטנסיבי
•  אינו חש בהיפוגליקמיה מתקרבת
•  הייתה לו לפחות תגובה היפוגליקמית אחת במשך השנה ומחצה הקודמות, שלא ניתן להסבירה ושהצריכה טיפול רפואי
•  יש לו סיבוכי סוכרת, כמו ערפול ראייה או בעיות בכליות, בעצבים  או בכלי דם, למרות המאמצים לאיזון רמות הגלוקוז בדם

פרוטוקול אדמונטון
החוקרים משתמשים באנזימים מיוחדים כדי להפריד תאי ביתא מלבלב התורם. עבור אדם במשקל ממוצע – כ70- ק"ג, ההשתלה תצריך כמיליון תאי ביתא, אותם ניתן להשיג משני לבלבים שנתרמו. בשל העובדה שתאי הביתא רגישים ביותר, ההשתלה צריכה להתרחש מיד אחרי שהם הופרדו מלבלב התורם.
ההשתלה עצמה היא קלה ופשוטה ונמשכת פחות משעה. המנתח משתמש במכשיר האולטרהסאונד להדמיית מקום ההשתלה.  הוא מחדיר צנתר גמיש מהבטן העליונה אל הכבד. התאים מוזרקים דרך הצנתר אל הכבד. התהליך מתבצע בהרדמה מקומית. אם החולה רגיש להרדמה מקומית, המנתח ישתמש בהרדמה כללית ויבצע את ההשתלה דרך חתך קטן בדופן הבטן.
תוך זמן קצר התאים המושתלים מתחילים להקשר אל כלי דם ולהפריש אינסולין. הרופא ימליץ על ביצוע בדיקות רבות על מנת לבדוק את רמת הגלוקוז בדם אחרי ההשתלה, וייתכן שבשלב הראשון יהיה עדיין צורך בהזרקות אינסולין עד שיושג איזון טוב של רמות הגלוקוז.

היתרונות והסכנות הכרוכים בהשתלה
מטרת ההשתלה היא להחדיר מספיק תאי ביתא להשגת איזון רמות הגלוקוז בדם ללא צורך בהזרקות אינסולין. בשל הסיבה שאיזון טוב של רמות הגלוקוז יכול למנוע או לפחות לעכב את הופעת הסיבוכים הקשורים בסוכרת, השתלת תאי ביתא יכולה להוות פתרון טוב לאיזון רמות הגלוקוז ולמניעת סיבוכים. עם זאת, המושתל יהיה זקוק לטיפול קבוע בתרופות נוגדות דחייה כדי למנוע דחיית השתל. הרופא יוכל להסביר לחולה הסוכרת המועמד להשתלה על הסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בנטילת התרופות נגד דחייה. הבעיה החמורה ביותר הכרוכה בהשתלה היא דחיית השתל. מאחר שהמערכת החיסונית העצמית בנויה כך שהיא מזהה כל חיידק, וירוס או רקמת גוף זרה, כ"פולש זר". היא מזהה גם את תאי הביתא שהושתלו בכבד, ומשמידה אותם. לכן, מקבל המושתל תרופות המדכאות את תגובות המערכת החיסונית שלו כדי למנוע ממנה לזהות את התאים שהושתלו כתאים פולשים ולהשמיד אותם.
החוקרים עדיין לא יודעים מה הן התוצאות של נטילת תרופות המדכאות את מערכת החיסון לאורך זמן. בנוסף, למרות שהתוצאות הראשוניות של פרוטוקול אדמונטון מעודדות ביותר, יידרש מחקר נוסף שיענה על שאלות המתייחסות למשך הזמן בו ישרדו התאים המושתלים, ומה יהיו שיעורי  הצלחת השתלות תאי ביתא לאורך זמן.